הלכה: נִיחָא בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁהוּא כַפָּרָה עַל יִשְׂרָאֵל. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב לָמָּה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. שֶׁבּוֹ זְמַן קִיצָה יָפֶה לָעֵצִים. שֶׁכָּל עֵצִים שֶׁהֵן נִקְצָצִין בּוֹ אֵינָן עוֹשִׂין מַאֲכוֹלֶת. כַּהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. כָּל עֵץ שֶׁנִּמְצָא בוֹ תוֹלַעַת פָּסוּל מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵחַ. רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. שֶׁבּוֹ הִתִּיר הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה אֶת פְּרוֹסִדִיּוֹת שֶׁהוֹשִׁיב יְרָבְעָם בֶּן נְבָט עַל הַדְּרָכִים. כַּהֲנָא שָׁאַל [לְרַב]. כָּל הָדָא טִיבוּתָא רַבְּתָא עֲבַד וּכְתִיב בֵּיהּ עָלָ֣יו עָלָ֔ה שַׁלְמַנְאֶ֖סֶר מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר. אָמַר לֵיהּ. עַל יְדֵי שֶׁשָּׁמַט אֶת הַקּוֹלָר מִצַּוָּרוֹ וּתְלַייוֹ בְּצַוָּאר הָרַבִּים. לָא אָמַר. כָּל עַמָּא יִסְקוּן. אֶלָּא מָאן דְּבָעֵי מִיסּוּק יִסּוּק. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. וְאָֽמְרִין לָהּ בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. 26b שֶׁבּוֹ הוּתְּרוּ שְׁבָטִים לָבוֹא זֶה בָזֶה. דִּכְתִיב לֹֽא תִסּוֹב נַֽחֲלָה֙ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵ֔ל מִמַּטֶּה֭ אֶל מַטֶּ֑ה אַחֵר כִּ֣י אִ֗ישׁ בְּנַֽחֲלַת֙ אֲבוּתָיו יִדְבְּק֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ וּכְתִיב וְכָל בַּ֞ת יוֹרֶשֶׁת נַֽחֲלָ֗ה מִמַּטּוֹת֘ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וגו'. וְכִי אֶיפְשַׁר לְבַת לֵירֵשׁ שְׁנֵי מַטּוֹת. תִּיפְתָר שֶׁהָיָה אָבִיהָ מִשֵּׁבֶט אֶחָד וְאִמָּהּ מִשֵּׁבֶט אֶחָד. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. שֶׁבּוֹ הוּתָּר שִׁבְטוֹ שֶׁלְבִּנְיָמִין לָבוֹא בַקָּהָל. דִּכְתִיב אָר֕וּר נוֹתֵן אִשָּׁה֭ לְבִנְיָמִֽן׃ מִקְרָא קָרְאוּ וְקִירְבוּהוּ. מִקְרָא קָרְאוּ וְרִיחָקוּהוּ. מִקְרָא קָרְאוּ וְקִירְבוּהוּ. אֶפְרַ֨יִם֙ וֹמְנַשֶּׁ֔ה כִּרְאוּבֵ֥ן וְשִׁמְע֖וֹן יִֽהְיוּ לִֽי׃ מִקְרָא קָרְאוּ וְרִיחָקוּהוּ. גּ֛וֹי וּקְהַ֥ל גּוֹיִם֭ יִהְיֶ֣ה מִמֶּ֑ךָּ וּמְלָכִ֖ים מֵֽחֲלָצֶ֥יךָ יֵצֵֽאוּ׃ וַאֲדַּיִין לֹא נוֹלַד בִּנְיָמִן. רִבִּי אָבוּן אָמַר. שֶׁבּוֹ בָטַל הַחֶפֶר. וְאָמַר רִבִּי לֵוִי. בְּכָל עֶרֶב תִּשְׁעָה בְאַר הָיָה מֹשֶׁה מוֹצִיא כְרוּז בְּכָל הַמַּחֲנֶה וְאוֹמֵר. צְאוּ לַחֶפֶר צְאוּ לַחֶפֶר. וְהָיוּ יוֹצְאִין וְחוֹפְרִין לָהֶן קְבָרִים וִישֵׁינִים. וּבַשַּׁחַר הָיוּ עוֹמְדִין וּמוֹצְאִין עַצְמָן חֲסֵרִים חַמִשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף וּפְרוּטְרוּט. וּבַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה עָשׂוּ כֵן וְעָֽמְדוּ וּמָֽצְאוּ עַצְמָן שְׁלֵמִים. אָֽמְרוּ. דִּילְמָא דְטָעִינָן בְּחוּשְׁבְּנָא. וְכֵן בָּעֲשָׂרָה וְכֵן בְּאַחַד עָשָׂר וּבִשְׁנֵים עָשָׂר וּבִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר וּבְאַרבַּע עָשָׂר וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר. כֵּיוָן דְּאִשְׁלַם זִיהֲרָא אָֽמְרוּ. דּוֹמֶה שֶׁבִּיטֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתָהּ הַגְּזֵירָה קָשָׁה מֵעָלֵינוּ. וְעָֽמְדוּ וְעָשׂוּ יוֹם טוֹב.
Pnei Moshe (non traduit)
שבו בטל האפר. לדור המדבר וכדמסיק ואזיל שבכל ערב ט''ב היה משה מצוה להוציא כרוז במחנה צאו לחפור קבר לפי שבכל ט' באב מתו אלו שנגזר עליהם וכל אחד ואחד לא מת עד שהוא בן ס' שנה:
ובשנה האחרונה עשו כן וכו'. שיצאו לחפור אע''פ שלא שמעו הכרוז יוצא לפי שכך היו מורגלים ועמדו כולם ומצאו עצמן שלמים ואמרו דילמא דטעינן בחושבנא של החודש ועשו כן בעשרה וכו' כיון שראו שנשלם אור הירח והוא ט''ו בחודש הבינו שבטלה הגזירה ועמדו ועשו אותו י''ט:
חמשה עשר אלף ופרוטרט. יותר כפי החשבון של ל''ח שנה שנגזר עליהם לפי שבשנה השנית נגזרה הגזירה ובין הכל נשתהו במדבר מ' שנה:
מקרא קראו וכו'. טעות דמוכח בהעתקה יש כאן וכצ''ל מקרא קראו ורחקהו אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי ומקרא קראו וקרבוהו גוי וקהל גוים יהיה ממך וגו' ועדיין לא נולד בנימין יכן הוא בב''ר פ' פ''ב כלומר שבתחלה דרשו כל המקרא גוי וקהל גוים על אפרים ומנשה לפי שאמר יעקב ליוסף אל שדי וגו' ועתה שני בניך וגו' אפרים ומנשה כראובן ושמעון וגו' והיו סבורין שכך אמר לו מה שאמר לי אל שדי גוי וקהל גוים ולומר שגוי אחד ממך עתיד להחלק לקהל גוים זה יהיה לך ועתה שני בניך וגו' אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי והם יחשבו לשני שבטים בין לנחלה ובין לשהן יקראו קהל כל אחד ואחד לשבט בפ''ע ולכל דבר והשתא י''ב שבטים איכא מלבד בנימין ורחקוהו ולבסוף קראו המקרא ודקדקו בו והבינו דהא דכתיב גוי וקהל גוים לא קאי הכל על אפרים ומנשה בלבד אלא דגוי קאי על בנימין וקהל גוים על אפרים ומנשה שהרי עדיין לא נולד בנימין כשאמר לו הקב''ה זה ואם כן ע''כ בנימין הוא ממנין השבטים וקרבוהו ומה שנאמר אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי היינו לענין נחלה בלבד אבל לא לענין שכל אחד ואחד יקראו קהל בפ''ע לכל דבר:
מאן דבעי מיסוק יסוק. ולא גזר ואמר כל עמא יסקון לירושלים:
כל הדא טיבותא רבתא עביד הושע בן אלה וכתיב ביה עליו עלה:
פרוסדיות. שומרים:
שבו זמן קיצה וכו'. זהו יום האחרון שיפה לקציצת עצים למערכה כהדא דתנינן תמן בפ''ב דמדות:
גמ' ניחא ביום הכפורים. שמחת יו''ט שהוא יום כפרה על ישראל אלא בט''ו באב למה:
וּמֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת. בָּחוּר שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מָה אַתָּה בוֹרֵר לָךְ. אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַּנּוֹאִי תֵּן עֵינֶיךָ בַּמִּשְׁפָּחָה כול'. הָֽיְתָה בִּתּוֹ שֶׁלְמֶלְךְ שׁוֹאֶלֶת מִבִּתּוֹ שֶׁלְכֹּהֵן גָּדוֹל. בִּתּוֹ שֶׁלְכֹּהֵן גָּדוֹל שׁוֹאֶלֶת מִבִּתּוֹ שֶׁלְמֶלְךְ. הַכְּאוּרוֹת הָיוּ אוֹמְרוֹת. אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ (בַּנּוֹאִי) [בַּנּוֹי]. וְהַנָּאוֹת הָיוּ אוֹמְרוֹת. תֵּן עֵינֶיךָ בַּמִּשְׁפָּחָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בַּעֲטָרָה שֶׁעִיטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתוּנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ. בְּיוֹם חֲתוּנָּתוֹ זוֹ מַתַּן תּוֹרָה. וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ זֶה בִּנְיַין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁייִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
הדרן עלך בשלשה פרקים וכולא מסכתא דתענית ברחמי שמיא
וכן הוא אומר צאינה משמע שיוצאו' במחול ובשמחה לזכרון מה שנעשה בו ביום מתן תורה ובנין בית המקדש בחינוכו שיבנה במהרה בימינו אמן:
והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה. לפי שלא רצו להתפאר ביופין והיה ג''כ הרבה יפפיות לפיכך אומרות תן עיניך במשפחה החשובה:
היתה בתו של מלך וכו'. לפי שכל אחת ואחת היתה מחזרת להשאיל מן החשובה ממנה כשאפשר לה וכדי להתנאות במלבושים ואלו שאי אפשר להן להדר אחר החשובות ביותר היו מחליפות זו עם זו ושלא לבייש האחרות עשו דרך השאלה:
כָּל הַכֵּלִים טְעוּנִין טְבִילָה. וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים. רִבִּי יַנַּאי בֵּירִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. וַאֲפִילוּ נְתוּנִים בַּתֵּיבָה. נְתוּנִים בַּתֵּיבָה וְאַתְּ אָמַר הָכֵן. מִתּוֹךְ שֶׁאַתְּ עוֹשֶׂה כֵן הוּא מַשְׁאִילָן.
Pnei Moshe (non traduit)
מתוך שאתה עושה כן. להצריכם טבילה היא משאילן ומפני שלפעמים מתעצלת היא להטביל אותן ומניחן כך בהתיבה שחושבת כשאני ארצה ללובשן אני מטבילן ועכשיו שיודעת שחבירתה תטביל אותן מפני הספק שמא היתה חברתי נדה כשלבשה אותן היא משאלת אותה ברצון טוב:
כל הכלים וכו'. ואפי' נתונים בתיבה ולא נשתמשו בהן מהרבה זמן טעונין טבילה ומתמה ש''ס נתונים בתיבה הן ואת אמר הכין שטעונין טבילה והלא לא נשתמשו בהן מזמן הרבה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source